וואו.
זהו בהחלט היה מסע ארוך.
הסיפור שלי מתחיל בקיץ 2008. בדיוק השתחררתי מהשירות הצבאי שלי וטסתי להדריך במחנה קיץ בניו יורק. החוויה מהמחנה הייתה בעלת משמעות בפני עצמה, אבל לא על זה אני רוצה לדבר אתכם.
עושר מעולם לא היה משהו שנחשפתי אליו יותר מדי עד לנקודה הזו. בזכות התנהלות כלכלית נכונה של הורי אף פעם לא הרגשתי עני (חוץ מהפעם בה ביקשתי מהורי לקנות לי מחשב כשהייתי בן עשר, מוצר שהיה יקר מאוד באותה התקופה, אבל זכיתי לקבל לבר המצווה). הורי לימדו אותי לחיות בצניעות ועם מה שיש, לעבוד קשה ולשים קצת כסף בצד. בכל התחנות בהם עברתי, מביה"ס התיכון דרך המכינות הקדם צבאיות בהם למדתי, ומשם הישר לזרועותיו הפתוחות של הצבא- חייתי חיים של צמצום.
כשהגעתי למחנה הקיץ באמריקה, עם המילים הספורות שידעתי באנגלית- הוכיתי בתדהמה עד כמה הילדים האלה גדלים למציאות אחרת. העלות הכוללת של המחנה לילד עמדה על שבעת אלפים דולרים (ולכל אחד היה שם אח או שניים)!!!, מדי פעם ההורים היו שולחים מתנות לילדים שלהם כמו בגדים חדשים, משחקים, מוצרים של Apple שרק יצאו לשוק וכו' (הילדים השאירו חלק גדול מהמתנות שהם קיבלו במחנה, ככה זה כשיש לך אבא שקונה לך כל מה שאתה רק רוצה). בסוף המחנה כל הורה נתן לי ולכל אחד מהמדריכים טיפ של 100 דולרים וככה הצלחתי לאסוף את 1100 הדולרים הראשונים שלי 🙂
ואז הבנתי את זה.
בחלק הזה של העולם יש כל כך הרבה כסף, ואם אי פעם אחזור ליבשת הזאת, זה אך ורק בכדי לקחת חלק ממנו לעצמי.
שמונה שנים אחרי, רגע לפני שאני שב ארצה לחיים החדשים שלי, אני יושב במרפסת שלי בקליפורניה ומחליט שהגיע הזמן להעלות על הכתב את כל מה שהייתי מת לדעת לפני שעליתי בפעם הראשונה על המטוס לעשות עגלות.
חלקכם אולי יושבים בביתכם בארץ, חושבים אולי לטוס לעשות עגלות, או אולי לעבוד באיזו חנות, חלקכם עושים עגלות כבר חודש- חודשיים וחווים התחלה קשה בעולם הזה של המכירות וחלקכם מאסטרים במקצוע ועושים את העבודה הזאת כבר שנים. מטרת האתר הזה הינה לתת מענה לכמה שיותר קשיים ושאלות שיש למי שיושב בביתו בארץ וחושב לצאת למסע המופלא הזה של עולם העגלות וכמו כן, לתדרך ולתת מוטיבציה למי שכבר חי ונושם אותו.
אני לא מתיימר להגיד שאני יודע הכול וממש לא מתכוון להתחרות על התואר "הסלזמן הכי טוב בעולם", ראיתי טובים ממני בהרבה, (אבל בכל זאת, הייתי די טוב יחסית להרבה אנשים אחרים). מטרתי היא לחשוף את מה שלמדתי מאנשים אחרים ומהניסיון האישי שלי, איך לעבוד את העבודה הזאת בצורה הכי טובה שאני מכיר.
מגיל 22, אז התחלתי לעסוק בתחום, ועד גיל 31 לא עזבתי את המקצוע הזה. טסתי לעשות עגלות לשנה מיד אחרי שסיימתי את הפסיכומטרי. הכסף שחסכתי הספיק לי לטיול במזרח, לתשלום שכר הלימוד בתחילת התואר ואיפשר לי להתקיים בלי לעבוד. בין השנה הראשונה ללימודים לשנה השנייה, ובין השנייה לשלישית טסתי לעשות עגלות. בסוף השנה השלישית והאחרונה ללימודי, נסעתי לקריסמס, ונשארתי לחמש שנים… במהלכן התנסיתי בכל התפקידים שקיימים בעגלות ובחנויות. תארו לעצמכם את כמות האנשים שיצא לי לפגוש בתקופה הארוכה הזאת. מטרתי היא להביא בפניכם מידע שמבוסס על ההצלחות של הטובים ביותר שראיתי, אבל יותר מזה, לעזור לכם להימנע מכישלונות של רבים אחרים.
עד כאן להפעם 💪
זקוקים לעזרה או לייעוץ בתחום?
אתם יותר ממוזמנים לשלוח לי הודעת וואטסאפ ל- 052-3274426/ 972-523274426+
באהבה גדולה,
אופיר כהן.
הצטרפו לקהילת הסלזמנים שבחרו לחזור הביתה עם ארגזים של כסף!